לחברה או ארגון המעסיק כמה עשרות, מאות או אלפי עובדים יש, מן הסתם, רצונות, צרכים ויכולות שונים מאד לעומת עסק קטן בכל הנוגע לייעוץ. הסיבות לפניה לייעוץ דומות בחלקן לסיבות שמביאות עסקים קטני לפנות לייעוץ: קושי או הזדמנות עסקית שהחברה נתקלה בהם, כניסה לתחום חדש ולא מוכר, תחושה של החמצת הפוטנציאל העסקי בקרב ההנהלה וחבר המנהלים.

בניגוד לרוב העסקים הקטנים, יש לרוב החברות והארגונים אסטרטגיה כלשהי ולכן הייעוץ מתחיל בדרך כלל בבחינת האסטרטגיה הקיימת ובמידה שבה היא מתאימה למצב הקיים של החברה או לזה שהיא שואפת להגיע אליו.
שוני נוסף בין עסק קטן לבין חברה או ארגון הוא שבניגוד לעסק קטן שבו יש להקים מאפס מספר פעילויות, רוב המערכות הניהוליות של החברה עובדות ברוב המקרים כראוי במשך מספר שנים, כאשר על כל מערכת מופקד מנהל בעל הכשרה וניסיון רב באותו תחום.

לכן, המשימה הנוספת, מלבד עדכון או גיבוש האסטרטגיה היא לזהות את התחום, או הנושא, שבו החברה מתקשה, את התחומים שביניהם אין סנכרון מספק ואת נקודת העיוורון של החברה - היא הנושא המרתק מכולם.
נקודת העיוורון נובעת בדרך כלל מנטייתם של מנהלים בארגונים לחשוב באופן דומה ככל שהם נמצאים בארגון זמן רב יותר. לנטייה זו יש יתרונות רבים בעבודה המשותפת אך חסרונה הגדול הוא בכך שכל חברה מפספסת 'משהו'. זוהי נקודת העיוורון. פעמים רבות בניתוח לאחור של משברים שפקדו את החברה ניתן לזהות את נקודת העיוורון. תפקידי כיועץ הוא לזהות אותה עוד לפני שגרמה למשבר או מנעה מהחברה מימוש של הזדמנות.
הניסיון בעבודה מול חברות רבות, המצבים הרבים שבהם נתקלתי ובעיקר העובדה שאני מגיע מחוץ לחברה, ללא דפוסי החשיבה המאפיינים את מנהליה, מאפשרים לי לזהות את הנקודה הזו במהירות רבה ולסייע למנהלי החברה להכיר ולטפל בה.

כאשר מדובר בפרוייקט ייעוץ עתיר עבודה המתבצע בלו"ז קצר ו/או הדורש מספר התמחויות (כלכלן, משא"נ, תפעול וכו') אני מגייס צוות אד הוק של מומחים שיסייעו בגיבוש תובנות, אסטרטגיה ותכניות עבודה מקיפות ומעמיקות בזמן קצר.